המתודולוגיה חשובה מפני שאנחנו לא מבקשים מהקורא לסמוך עלינו מתוך אינסטינקט. אנחנו רוצים להראות מהו התיעוד, מהי המסקנה, ומהו הטיעון שנבנה מעליהם.
שלושה רבדים בכל דף רציני
- הרשומה: המסמך, הנתון, החוק, פסק הדין או הסקר.
- ההסקה: מה לדעתנו הרשומה תומכת בו.
- הטיעון: למה זה משנה לציבור ולקורא.
איך אנחנו עובדים
אנחנו מתחילים ממקורות ראשוניים כאשר הם קיימים: חוקים, אמנות, רשימות הכרזה, טקסטים משפטיים, דוחות מוסדיים וסקרים מקוריים. כאשר זה לא מספיק, אנחנו מוסיפים שכבה משנית חזקה כמו CRS, מחקר אקדמי או סיקור איכותי של אירוע מתוארך. סטנדרטים כמו AAPOR, Pew Research Center, ו-Office of the Historian הם מבחינתנו עוגנים ציבוריים לשקיפות וליכולת ביקורת.
מה הקורא צריך לראות
העמודים שלנו אמורים להיות מתוארכים, מסומנים ולינקביליים. אם משהו מתוקן — הוא צריך להיות מתוקן בגלוי. אם טענה רחבה נשענת על הסקה, אנחנו משתדלים לומר זאת במפורש ולא להציג פרשנות כעובדה חשופה.
במילים פשוטות: אנחנו רוצים שהקורא ידע מאין באה הטענה, כמה רחוק היא באמת מגיעה, ואיפה אנחנו עוברים מן הרשומה אל הפרשנות. בלי ההבחנה הזאת, קל מאוד להפוך טקסט פוליטי לטקסט שנשמע בטוח יותר ממה שהמקורות באמת מאפשרים.